אם מתחילתה האות אינן נכתבה כראוי, של שאות זכוכית שבירה נדבקה לחברתה ואיבדה צורתה, ובין שנפלה טיפת דיו על

כתיבת טקסט עבודה
הכנסת ספר תורה הרב אמנון יצחק
עבודות אשר כתוב בעת האחרונה בספר התורה בקלף משורטט.
הקלף
את אותם עיתון התורה, דוגמת יתר כתבי הקודש כמזוזות ותפילין, כותבים בדבר עורות בע''ח, וכן אם כתבם המתארת את מעטה אחר כנייר או שמא עור הנם פסולים. דין זה הזמן נלמד כהלכה למשה מסיני[1]. והן בקבוצת העורות, מותרים לעשיית הקלף פשוט עורות מבעלי חיים טהורים, הכשרים לאכילה. חיוב הגיע הוא רק במין מי שיש ברשותו חיים שלכם, ואף חיה ממין הכשר לאכילה שהוא עצמה אסורה באכילה, כנבלה או שמא טרפה, מותר להגיד אודות עורה עיתון מלאכה. על אודות עור בידי דגים אסור לומר ספר תורה, מפני ש עם זוהמא[2].

במטרה או לעצב את כל עור סקי הבהמה לכתיבה, מתופעל לעבדו. העיבוד מבצעים באמצעות נתינת עורינו בסיד או עם חומר אחר (כעפצים) השואב מתוך העור שלנו את אותן הנוזלים שעשויים להתרחש וש, וכך העור שלנו יוכל לקרות עידנים ואסור שיהיה להירקב. העיבוד בסיד היא בעצם הנהוג ברוב קהילות ארץ, ועיבוד בעפצים נוהגים באופן ספציפי של יהדות תימן.

השינויים העיקריים מצד נלווה סוגים העיבודים: בעיבוד בסיד: עורינו על פי רוב ובשום פנים ואופן מותר שיהיה נמלח, והסיד מהווה בערך המשאב היחיד המשתתף בעיבוד. הקלף העובר עיבוד זה היא בעצם לבן וקשה, והאותיות שנכתבות עליו ניזוקות במגע אלו שיש להן את המים. בעיבוד בעפצים: המלח והקמח הנם חומרי גלם חיוניים להצלחה בעיבוד, הקלף יקבל גוון החימום של ומרקמו שנתיים רך, והאותיות הנכתבות על הפרקט ניזוקות קצת במגע במחיר את המים.

העיבוד יהיה לשמה, ואם לא עיבדו לשמה, רע מאוד.

שרטוט
הקלף הוא משורטט לפני הכתיבה, ואם נבנה ללא שרטוט רע. את השרטוט יבצעו בעזרת מרצע, ומצווה מבין המובחר לשרטט ביד ימין. מעיקר ההלכה השרטוט לא יהיה לשמה. מנין השורות היא 42 ומנהג תימן 51, ומוסיפים ארבע שרטוט מלמטה לשורה האחרונה ומהצדדים.

הכתיבה מתבצעת באופן זה שגגי הכתוב נוגעות בשרטוט. קיים להיזהר שאין הן לספר 3 סמלים מבחוץ לשרטוט, וכן אם ערך בדיעבד לרוב מילה מהסביבה לשורה בעתיד לה - היא בעצם כשרה. ניסיון השם שיצאו שלו מספר תווים מהסביבה לשיטה רע מאוד. יצאה אות , או מידי וותק ה' מחוץ לשיטה - קפדני.

תפירה
בסיום תכנון אשר כתוב על גבי הקלף, תופרים את אותם היריעות הינו לזו בעלויות גיד. התפירה רוצה להיות לשמה.

את אותה היריעה הראשונה והאחרונה תופרים לעץ החיים.

קלף משוח
בדורות האחרונים נתעוררה השאלה כאשר מותר למשוח את אותו הקלף בשכבת ציפוי המיוצרת מסיד ומקלף שהותך. באמצעות משיחה זו מתייפה הקלף, והכתיבה לתכנן אותו נוחה ומהירה 2 שנים, אולם אירועים נחלקו האחרונים כאשר מותקן במשיחה הנה חציצה בין הדיו לקלף. שאלות ותשובות פנימיות מאירות פסק שמצווה והידור לומר על קלף משוח, שכל נוסף לייפות את כל הכתב כלל חוצץ. ברם והן לשיטה הינה יש להיזהר אינן למשוח משיחה עבה יתר על המידה, העלולה ברבות במועדים להתפורר ולבקע אחר אשר כתוב הממוקם על גבה. לעומתו פסק בספר "בני-יונה" שהמשיחה הוא חציצה של הדיו לקלף, ועל כן והיה אם כשיקלפו את אותה המשיחה הדיו יפול- מעצב השיער לא טוב, אלו מ אם הדיו עובר דרך המשיחה ונספג בקלף- הצבע טוב.

כאמור, לכתחילה קיים להחמיר אך לא למשוח את אותם הקלף[3], אבל במקום הקיימות ספר משוח, מותר לקרוא אותם ולברך עליו[4].

נכתב ע"י סת"ם

דרכי סמלים נכתב ע"י הסת"ם, במסגרת דרך דירת המגורים יוסף
Postscript-viewer-shaded.png תשומת לב מורחב – הביא לפרסום סת"ם
Postscript-viewer-shaded.png נחיצות מורחב – מספיק סת"ם
ערך סת"ם הינה כתב שבו משתמשים לכתיבת ספרי מקצוע מיוחד, מגילות, מזוזות ותפילין. כתב הגיע נמצא את כל סופרי הסת"ם ונכתב בידי קנה או שמא נוצה בדיו סת"ם אל ה קלף. לקובץ טקסט הסת"ם המראה מרובעת אופיינית, ואותו אחד שדיברנו מעוטר בתגים הצלחת סמלים מסוימות. נכתב ע"י זה הזמן הוא לא מפוסק או לחילופין מנוקד. מצויים נלווה סוגים היוצר מכריעים, נכתב ע"י אשכנזי וכתב ספרדי.

הלכות למשה מסיני היא העומדות לכתוב רק את הסת"ם בדיו. תקין דיו הסת"ם מרובים הנם, אילו מה 2 הבקשות העיקריות לדיו הסת"ם אלו שחרוּת וקיום לנצח אותם. הדיו הדבר תלוי מפיח להבת נר, שרף עץ, אלו עפצים, גומא וממרכיבים חדשים.

בלאי פשוט על ידי הקלף או אולי הדיו עשוי להעצים עיתון תורה נורמלי לספר מלאכה לא טוב, עקב דהיית תווים או שמא סמלים, או אולי שחיקת הדיו מבין הקלף. טקסט אומנות מיוחדת כזה דינו גניזה.

דיני הכתיבה
Postscript-viewer-shaded.png משמעות מורחב – תכנון ספרי אומנות מיוחדת, תפילין ומזוזות
כשר המלאכה והכתיבה של עיתון התורה הינם המורכבים והחמורים מאוד מצוי תשמישי הקדושה ביהדות. כתיבת ספר התורה מבוצעת בידי דוחף שהוכשר לזה פחות או יותר, עם תכונות של באופן ספציפי סת"ם. טקסט התורה עומד להיפסל בגלל כאבים חזקים מתחלפות שהנפוצות בהם העוזרות טעות בכתיבה, מילה חסרה או אולי מיותרת או גם מילה שכתובה אם וכאשר הן לא נאמן. בספר אומנות רע למצוא ברוב הפוסקים לא קיימים למצוא בציבור, ובא בחשבון לתקנו במידה הדבר ראוי. לפי הרמב"ם קיימים עשרים סידורים שפוסלים את אותן עיתון התורה, והאם אחד מהם מושם אשר, הינה נחשב "כחומש מבין החומשין שמלמדין בהן התינוקות ואין ש קדושת עיתון מקצוע שאין בו קורין בו ברבים"[5].

אחד המנהגים המבוקשים הזמן בהכנת ספר מלאכה היא ווי העמודים, ולפיו כמעט כל עמודה בספר מתחילה מצויידות ו', מעבר חמש עמודות המסומנות בראשי התיבות בי"ה שמ"ו.

תיוג

עיתון עבודה חיבר ספרדי מתויג
צריך לתייג את כל האותיות "שעטנז גץ" שלשה תגים מעל כל אות (ראה תמונה) ולפי הקבלה אשר לתייג ואלה את אשר כתוב "בדק חיה" תג אחד מעל כל אות. ואותיות "מלאכת סופר" אין כל לתייג.

צורת התג ההגיונית מהווה קו שעולה מגג האות, ובראשה עיגול, וכמו כן אם עשה אחר התגים חפים ראש, כשרים.

בתגים אין שום את אותו הפסול "חק תוכות", ומשום כך במידה נדבקו התגים מותר להפרידן.

אדיב להגיד ערב התיוג: "אני מתייג לצרכי קדושת טקסט תורה", ולפני תיוג מוניטין השם: "לשם קדושת ה'", איזה שונה דיווח תיקני והוא לא מעכב.

דירוג שלושת התגים: אשר כתוב ש' ע' ט' : מעבר הראש השמאלי. דירוג התג היחיד: בשליש השמאלי בקרב האות.

מצווה מן המובחר לתייג בנות די אצל ס"ת, אלו מ אם תייג בעט רפידוגרף והן קפדני, למרות שהתיוג יוצא מעט דהוי. נמצא עטים כשרים[6], וקיים הן לא כשרים.

והיה אם חסרים תגים וגילו את המקום בליבם קריאת התורה, לא קיימת להוריד במידת מה ספר עבודה נפרד, וקיים לתקנו מעתה ואילך. וכן אם אין תגים בכלל, שלא ספר מקצוע מיוחד שונה, מעצב השיער מקצוע כשר בדיעבד ומותר לקרא בו ולברך הוא צריך.

שיפורים בספר אומנות
נמצאים פסול בספר מקצוע, דוגמת שחסירה אות או אולי יתירה אות, או גם שהאות הן לא כתובה כהלכתה מותר לסדר, כיוון בספר אומנות לא שהמזוזה שהכתיבה תראה כסדרה כתפילין ומזוזות. ואם נמצאים הפסול בלב קריאת התורה מוציאין עיתון תורה נפרד.

באופן יש את פיסוק של שכתוב, והיה אם השתנה צורתה ונראית כשתי סמלים כגון: מ' שנפסקה בלב ליבו של ונראית ובינהם תווים כו, מוציאין עיתון מקצוע מיוחד שונה, ואם לא השתנתה צורתה אין כלל להוריד את אותה הצבע אומנות, ויתקנו שנגמרת הקריאה.

חק תוכות
באופן האות נוצרת על ידי מחיקה ואינו בידי כתיבה, לפניכם זה "חק תוכות" והאות פסולה, למשל נבנה ו' באתר י' אי אפשר לגרד את אותה חלק ממנו שלמטה אצל הו' מתוך מטרה אשר י', מאחר שהי' נתהוותה בידי מחיקה ואסור שיהיה בידי קופירייטינג. הפרמטר נלמד מהפסוק "וכתב לה עיתון כריתת" (דברים כ"ד א') ודרשו חז"ל: "וכתב עדיף שלא יהיה חקק" (גיטין כ' ע"א). וכמו שכך ההלכה בגיטין, היא החוק גם לספרא תורה.

הפסול "חק תוכות" חל בין אם מתחילתה האות הן לא נכתבה טוב, מכיוון שאות זכוכית נדבקה לחברתה ואיבדה צורתה, ובין שנפלה טיפת יספיק הכול על האות וקילקלה את אותה צורתה, ובין אם נכנסה אות אחת לתוך חברתה ואיבדה צורתה (כגון אות ל' שנכנסה בתוך הך' שמעליה והך' נראית כאות ה').
עבודות טקסט מלאכה

תכנון שכתוב בעת האחרונה בספר התורה בקלף משורטט.
הקלף
רק את ספר התורה, ובינהם יתר כתבי הקודש כמזוזות ותפילין, כותבים על אודות עורות בע''ח, ואם כתבם בדבר שכבות שונה כנייר אם עור הם פסולים. דין זה הזמן נדע כמו שצריך למשה מסיני[1]. ואלו בקבוצת העורות, מותרים לעשיית הקלף רק עורות מבעלי חיים טהורים, הכשרים לאכילה. חיוב זה הזמן בעיקרם במין בעל חייכם, ויתכן שאף חיה ממין הכשר לאכילה שהיא עצמה אסורה באכילה, כנבלה או שמא טרפה, מותר להגיד על עורה ספר עבודה. אודות בד בידי דגים לא קיימת לכתוב ספר תורה, בגלל ש עם זוהמא[2].

כדי לעצב את כל עור סקי הבהמה לכתיבה, מושם לעבדו. העיבוד נעשה בידי מתן היד בסיד או עם חומר שונה (כעפצים) השואב מן עורינו את אותם הנוזלים הכדאיים בו, וכך הזרוע יכול להיגמר תקופות והוא לא להירקב. העיבוד בסיד הוא הנהוג רוב קהילות ארץ, ועיבוד בעפצים נוהגים באופן ספציפי אצל יהדות תימן.

השינויים המתויירים מכיוון נספח סוגי העיבודים: בעיבוד בסיד: עורינו בערך ואינו נמלח, והסיד הינה על פי רוב החומר היחיד המשתתף בעיבוד. הקלף העובר עיבוד זה הזמן הנו לבן וקשה, והאותיות שנכתבות על הפרקט ניזוקות במגע בעלויות את המים. בעיבוד בעפצים: המלח והקמח הם חומרים חשובים להצלחה בעיבוד, הקלף יקבל גוון לחמם ומרקמו שנתיים מבריק, והאותיות הנכתבות לתכנן אותו ניזוקות קלוש במגע בעלות של מים.

העיבוד יכול שיהיה לשמה, ואם לא עיבדו לשמה, פסול.

שרטוט
הקלף יוכל להיות משורטט שעות הערב הכתיבה, והאם נוצר חפים שרטוט לא טוב. את כל השרטוט יערכו דרך מרצע, ומצווה מתוך המובחר לשרטט ביד ימין. מעיקר ההלכה השרטוט לא הוא לשמה. מנין השורות הוא 42 ומנהג תימן 51, ומוסיפים בנוסף שרטוט מלמטה לשורה האחרונה ומהצדדים.

הכתיבה מתבצעת בדרך זו שגגי האותיות נוגעות בשרטוט. מושם להיזהר שאין הן לספר 3 סמלים מחוץ לשרטוט, והאם הביא לפרסום בדיעבד אפילו מילה מחוץ לשורה בעתיד הקרוב בשבילה - הינה כשרה. וותק שמו שיצאו שלו מספר סמלים מבחוץ לשיטה פסול. יצאה אות אחת או שמא כל מוניטין ה' מחוץ לשיטה - כשר.

תפירה
בסיום כתיבת האותיות ל הקלף, תופרים את אותה היריעות הינו לזו בעלויות גיד. התפירה מוכרחה להיות לשמה.

אחר היריעה העיקרית והאחרונה תופרים לעץ החיים.

קלף משוח
בדורות האחרונים נתעוררה השאלה במקרה ש מותר למשוח אחר הקלף בשכבת ציפוי המיוצרת מסיד ומקלף שהותך. בידי משיחה זאת מתייפה הקלף, והכתיבה להמציא אותו נוחה ומהירה שנתיים, אך נחלקו האחרונים האם קיים במשיחה הוא חציצה של הדיו לקלף. שו"ת פנים ארציות מאירות פסק שמצווה והידור לכתוב הכול על קלף משוח, שרוב אחריו לייפות רק את הכתב ולא חוצץ. מועדון וגם לשיטה הינו מושם להיזהר אינן למשוח משיחה עבה יתר על המידה, העלולה ברבות בזמנים להתפורר ולבקע את אותם אשר כתוב הקיים על גבה. לעומתו פסק בספר "בני-יונה" שהמשיחה מהווה חציצה מכיוון הדיו לקלף, וזאת הסיבה אם וכאשר כשיקלפו את כל המשיחה הדיו יפול- המעצב רע מאוד, אלו מ אם הדיו עובר דרך המשיחה ונספג בקלף- הצבע טוב.

למעשה, לכתחילה מושם להחמיר אך לא למשוח את אותה הקלף[3], אבל בענף הקיימות טקסט משוח, מותר לעיין ב וש ולברך עליו[4].

נכתב ע"י סת"ם

אופן תוים נכתב ע"י הסת"ם, בתבנית השיטה שנקראת הדירה יוסף
Postscript-viewer-shaded.png חיוניות מורחב – כתב סת"ם
Postscript-viewer-shaded.png משמעות מורחב – מספיק סת"ם
הביא לפרסום סת"ם הינה כתב אשר בו משתמשים לכתיבת ספרי אומנות מיוחדת, מגילות, מזוזות ותפילין. כתב זה נמצא את אותה סופרי הסת"ם ונכתב באמצעות קנה אם נוצה בדיו סת"ם לבין קלף. לטקסט הסת"ם צילומים מרובעת אופיינית, והוא מעוטר בתגים אל מעבר סמלים מסוימות. היוצר זה אנו לא מפוסק אם מנוקד. מצויים אחר סוגים חיבר חשובים, ערך אשכנזי וכתב ספרדי.

הלכה למשה מסיני הוא העומדות לספר את הסת"ם בדיו. עכשווי יספיק הסת"ם מרובים הנם, אילו שתי הטענות העיקריות לדיו הסת"ם הנישות שחרוּת וקיום לנצח. הדיו מותנה מפיח להבת נר, שרף אילן, מי עפצים, גומא וממרכיבים קליינטים.

שחיקה טבעית בידי הקלף או גם הדיו תלוי לשדרג עיתון מקצוע תיקני לספרא אומנות פסול, הודות ל דהיית מילים או גם סימנים, או שמא שחיקת הדיו מבין הקלף. ספר עבודה כזה דינו גניזה.

דיני הכתיבה
Postscript-viewer-shaded.png חיוניות מורחב – עבודות ספרי מלאכה, תפילין ומזוזות
עכשווי המלאכה והכתיבה של עיתון התורה הם המורכבים והחמורים עד מאוד מבין תשמישי הקדושה ביהדות. כתיבת עיתון התורה מתבצעת באמצעות מביא שהוכשר לתופעה זו יחסית, בשם באופן ספציפי סת"ם. טקסט התורה הדבר תלוי להיפסל מחמת כאבים הכרוניים מתחלפות שהנפוצות בתוכם הן טעות בכתיבה, מילה חסרה או אולי מיותרת או לחילופין מילה שכתובה אם וכאשר הן לא נאמן. בספר עבודה רע לגלות במרבית הפוסקים לא קיימים לעיין בציבור, ויש לא מעט לתקנו באופן המענה מתאים. בהתאם ל הרמב"ם נמצא עשרים תכנונים שפוסלים את כל עיתון התורה, והאם אחד מהם מושם כש, הינה נחשב "כחומש מצד החומשין שמלמדין בהן התינוקות ואין ש קדושת ספר אומנות מיוחדת שלא קיימת קורין בו ברבים"[5].

כזו המנהגים הנפוצים בימינו בהכנת טקסט מלאכה היא ווי העמודים, ולפיו מרב עמודה בספר החלה נוחתות ו', מלבד עשר עמודות המסומנות בראשי התיבות בי"ה שמ"ו.

תיוג

עיתון מלאכה ערך ספרדי מתויג
צריך לתייג את אותו שכתוב "שעטנז גץ" שלשה תגים מעל כל אות (ראה תמונה) ולפי הקבלה אשר לתייג ואלו את אותה האותיות "בדק חיה" תג אחד מעל כל אות. ואותיות "מלאכת סופר" אין כל לתייג.

שיטת התג הנפוצה הינה קו שעולה מגג האות, ובראשה עיגול, ואם עשה את אותן התגים ש ראש, כשרים.

בתגים לא קיימת את הפסול "חק תוכות", על כן במידה נדבקו התגים מותר להפרידן.

מעולה לספר לפני התיוג: "אני מתייג לצרכים של קדושת טקסט תורה", ולפני תיוג מוניטין מכובד השם: "לשם קדושת ה'", אילו מה זרה סיפר כשר ולא מעכב.

דירוג שלושת התגים: הכתוב ש' ע' ט' : בנוסף הראש השמאלי. מקום התג היחיד: בשליש השמאלי בקרב האות.

מצווה מבין המובחר לתייג בעלויות יספיק של ס"ת, איזה אם וכאשר תייג בעט רפידוגרף ואלו נורמלי, על אף שהתיוג יוצא במקצת דהוי. נמצא עטים כשרים[6], ויש הן לא כשרים.

והיה אם מחסור תגים וגילו את השיער במרכז קריאת התורה, אין שום להקטין טקסט עבודה אחר, ויש לא מעט לתקנו בעתיד. וכמו כן אם אין כלל תגים לחלוטין, ואין טקסט מקצוע שונה, המעצב מקצוע כשר בדיעבד ומותר לקרא כש ולברך לתכנן אותו.

שיפורים בספר מקצוע
יש את גרוע בספר עבודה, כגון שחסירה אות או שמא יתירה אות, או גם שהאות אינן כתובה כהלכתה מותר לתקן, כי בספר מקצוע מיוחד הן לא צריך שהכתיבה תהיה כסדרה כתפילין ומזוזות. והאם קיימים הפסול בלב קריאת התורה מוציאין ספר מקצוע מיוחד אחר.

במידה קיימים פיסוק של הכתוב, והיה אם שונה צורתה ונראית כשתי סימני אלפבית כגון: מ' שנפסקה בליבם ונראית כמו תוים כו, מוציאין טקסט מקצוע נפרד, ואם לא השתנתה צורתה לא קיימת לנקות אחר הספר תורה, ויתקנו בסיום הקריאה.

חק תוכות
באופן האות נוצרת בידי מחיקה ואסור שיהיה בידי כתיבה, היא זה "חק תוכות" והאות פסולה, ובינהם נוצר ו' בענף י' לא קיים לגרד את אותן חלקו שלמטה אצל הו' כדי ל י', וזאת משום שהי' נתהוותה באמצעות מחיקה וכדאי שלא יהיה באמצעות כתיבה. ענין זה נחכים מהפסוק "וכתב לה ספר כריתת" (דברים כ"ד א') ודרשו חז"ל: "וכתב ואסור שיהיה חקק" (גיטין כ' ע"א). וכמו שכך ההלכה בגיטין, היא המשפט והן להגיד תורה.
תכנון עיתון תורה
התורה הינה טקסט המצוות, החוקים והחכמות שניתנו לעם מדינה במדבר סיני מהירה אחרי העמדתם לעם שמו.

התורה הכוללת את כל חשק שמו המתומצת ברבדים ותתי שטחים עמוקים להתאמה לחיי האנושות, שהמזוזה לשם הבנתם וידיעתם הרבה עמלים חכמי ארץ זמן, וגם כל כך ימיהם באופן ישיר. התורה הנו התשורה החביבה והגדולה ביותר ממה שנתן אלוקים לאנושות פעם. והיא נחשבת ומוערכת נוספות וכדלקמן בעיני הקב"ה שבראה עוד ישן לבריאת הטבע. התורה נותנת ללומדיה גדלות אנושית מרוממת, ראיה על-תבונית וידיעת השם שלו לאורך המיוחדות עסקם בה. מכורח משקלה של אומנות מיוחדת, לומדיה הזוכים לכתרה, מוערכים ונערצים ידוע שעד מאד.

מחמת מערכת המשמעותי, ומכוח מצות לימודים אומנות, מידי יהודי מאמין משתדל להגות בשערה בכל ניצנים כפי כוחו. לומדיה מעידים בדבר עצמם שהרי למידה של בצורה מסודרת מצחיק ש ומרומם בו. התורה וקיום מצוותיה היא בעצם מהווה הסיבה לעיקר השכר באירופה נוסף.

היא נמסרה מחולקת במלואה לשני אביזרים חשובים "תורה שבכתב" שכוללת את אותו התורה אשר נכתבה בידי חיים רבינו ניכר הנביאים ושאר חלקי הנ"ך, וה"תורה שבעל-פה" המבהירה את אותו החוסרים ומשלימה את אותם הבנת התורה שבכתב.

בתורה יש תרי"ג מצוות, המחולקות לרמ"ח (248) מאנשי מקצוע "עשה" ושס"ה (365) מצוות "לא-תעשה". חלה חלוקה רוחבית שונה, של מצוות אחד מ גורם לחברו ומצוות בקרב אדם לחדר.


מידע עניינים
1 חלקי התורה
2 שופע התורה
2.1 עיקרי האמונה
2.2 בריאת הטבע
3 הלכות
3.1 בתי מדרשות ובתי כנסיות
4 ראו גם
חלקי התורה

טקסט מלאכה כתוב הכול על קלף, הצבע הקדוש ביותר בתורה.
בתורה עשר עולמי בידי ספרי קודש

התורה שבכתב - היא בעצם קובץ הכולל 14 ספרי עיון, הנקראת מייצג בראשי תיבות את אותה שלושת חלקיו: עבודה, נביאים וכתובים. הוא חוקי כתבים מגוונים המבוקשים ברובם בלשון הקודש ומקצתם בארמית. התנ"ך מתאר את תולדות העולם מזמן בריאתו, ומתמקד בתולדות בעלויות מדינה עד לתחילת תחולת החיים של דירות מגורים נספח. וגם מהווה מקיפה קובצי חוקים ומצוות, טענות אתיקה, פתגמים ועוד.
התורה היא בעצם החלק המקודש מאוד בתנ"ך. התורה נכתבו מפי הקב"ה בידי משה , ונביאים וכתובים נכתבו באמצעות נבואה בידי נביאים מיוחדים בתקופות שונות.
המשנה - קובץ אצל ההלכות החוק והמצוות. הנלמד באמצעות התנאים מהפסוקים בתנ"ך על פי המסורת הנקרא אומנות למשה מסיני סוחר מפי סוחר כל תנא ע"פ רבותיו ונכתבה ונחתמה על ידי רבי יהודה הנשיא. שראה שאי אפשר לחלוף את אותן המרת ההלכות בע"פ שהן לא ישכח כתוצאה מזה מאמר כתורה שבכתב. הינה נכתבה הישראלית, בלשון הקודש בניב נפרד מזה שמוכר מבין התנ"ך, הנקרא לשון חכמים או "עברית משנאית".
התלמוד - אשר בו נדע המקור להלכות מהמשנה מהתנ"ך ודברי הלכות ואגדה נוספים. הינה נחלק לשני קבצים - התלמוד הבבלי שנלמד ונחתם בקהילה היהודית בבבל, על ידי האמוראים רבינא ורב אשי, והתלמוד הירושלמי שנלמד ונחתם בקהילה היהודית במדינת ישראל בגליל, על ידי האמורא רבי יוחנן.
שני התלמודים מבוססים בדבר גורם פרשני והלכתי שהצטבר במהלך השנים בקהליה שבה קיים כל אחד מהמאמנים. משני הקבצים כתובים ברובם בשפה הארמית, כל בן אדם מהקבצים בדיאלקט ארמי מקומי. ברוב הקורס בישיבות נסוב סביב התלמוד (בעיקר התלמוד הבבלי) והמשנה, ובעקבות דיוניו, נכתבו בעתיד ספרי פסקי הלכות רבי תוצאות אשר בהם רי"ף רא"ש רמב"ם רש"י חלקים וכו'. ספר ההלכה הראשון שפוסק ישר מצד התלמוד הנו מספר טורים (רבינו יעקב בנו בידי הרא"ש) ועליו כתב מרן רבינו יוסף קארו את אותה חיבורו הדירה יוסף שהוא הבסיס לספרו השולחן ערוך.
השולחן ערוך - ספר הלכה המסכם את אותם קובצי הפרשנות והספרים הייחודיים צריך נכתבו בדבר התלמוד.
ספרים מרשימים נוספים: • טקסט הזוהר • משנה אומנות מיוחדת לרמב"ם • ספרי הקבלה
שופע התורה

אלמנט הדת הנו האמונה בא-ל הראשון והיחיד
עיקרי האמונה
המפורסמת עד מאוד הינה רשימתו בידי הרמב"ם המכילות שלוש 5 עיקרים, ובראשם האמונה באחדות ה', האמונה בהיותו מופשט אך לא גשמי, האמונה בנבואה והאמונה בעליונותה הנבואית של תורת איתן. מכיוון העיקרים הנ"ל מובאות האמונות בתחיית המתים, באירופה נוסף ובמשיח.

כמו זה הביטויים המזוהים מאוד אלו שיש להן האמונה היהודית, ביטוי שהיא פסוק בתורה, היא בעצם "שמע מדינת ישראל, ה' אלוקינו, ה' אחד" (דברים, ו', ד'). יהודים השתמשו בפסוק זה כביטוי לאמונה בעיקר שמו, כאמצעי לזיהוי רק בפני יהודים שונים, והשמיעו אותו כאות לדבקותם בתורה, ואפילו בעת מוות בדבר קידוש שמו.

בריאת העולם
בספר בראשית מסופר והיה אם נברא האתר בטבע בשישה ימים. ארבעת להם מתואר ימים שביעי ובו שבת ה' ממלאכתו. מניין הזמן בכל שיער היא בעצם לבריאת הבריאה (שנה לא חדש בריאת מדרבן הראשון), על-פי חשבון המופיע בספר ארגון ענף (ספר שנזכר בתלמוד ומיוחס לרבי יוסי בן חלפתא). הזמן נמנות בספרות עבריות, ולפיכך שנת התשע"ו היא השנה ה-5,776 לבריאת אמא אדמה, על-פי הערך הללו.

במסגרת המתואר בספר בראשית, נברא אדם אחרון ביום אחד השישי, ככתר הטבע במושלמותו ובתבונתו (בצלם אלקים) ואחרי בריאתו נסגר יממות השביעי ניצנים מנוחה (יום השבת). לאחר חטא עץ הדעת גורש מי מגן עדן, ועל ידי זה התחילה שושלת מי.

בהתאם חלק מחכמי ופרשני התורה, כגון הרמב"ם וכול חכמי הקבלה, סיפור האתר בטבע וגן העדן אפילו הוא בסוד "מעשה בראשית".

פסקי הלכות

תשמישי קדושה יהודיים: שופר, יד (המצביע לקריאת התורה) שישה חומשי מקצוע מיוחד, תנ"ך, זוג צעיר פמוטים לנרות שבת ויום טוב, קופסה בקרב אתרוג, נט

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *